דילוג לתוכן העיקרי

לאן נעלם חזון השלום של פרס?

יוזמת ראש הממשלה לקרוא את הכור הגרעיני בדימונה על שם שמעון פרס מעמידה בחזית את הביטחוניזם של פרס ומטרתה לשרת נרטיב מסוים: נתניהו אינו מעוניין להעניק בולטות למורשת אוסלו של הנשיא התשיעי ולמאבקיו להביא לקץ הסכסוך בין ישראל לפלסטינים.
Israeli Prime Minister Benjamin Netanyahu opens the weekly cabinet meeting at his Jerusalem office moments after he was informed about a shooting attack in Jerusalem October 9, 2016. REUTERS/Gali Tibbon/Pool  - RTSRFJT
קראו 

ביום ראשון בבוקר [9 באוקטובר] בישר בנימין נתניהו לשרים בפתח ישיבת הממשלה כי הקריה למחקר גרעיני בדימונה תיקרא על שמו של הנשיא התשיעי שמעון פרס. "פרס פעל רבות להקמת המפעל החשוב הזה, מפעל חשוב לביטחון ישראל לדורות, ואני חושב שראוי ונכון לקרוא את הקריה על שמו", נימק נתניהו את החלטתו, שביצועה כבר יצא לדרך.

כמנכ"ל משרד הביטחון בהיותו בן 29 בלבד, פרס היה הכוח המניע שהביא להקמת הכור בדימונה בסוף שנות החמישים, שהיה רוב השנים אפוף מסתורין והוזכר רק תחת פיקוח הדוק של הצנזורה כמפעל טקסטיל. כפי שציין נתניהו, הכור הוא אכן  "מפעל חשוב לביטחון ישראל לדורות" – על פי מקורות זרים הוא הפך את ישראל לבעלת יכולת גרעינית, ומהווה נדבך מרכזי בתפיסת הביטחון שלה וביכולתה להגן על עצמה.

Access the Middle East news and analysis you can trust

Join our community of Middle East readers to experience all of Al-Monitor, including 24/7 news, analyses, memos, reports and newsletters.

Subscribe

Only $100 per year.