בעוד בישראל מתכוננים בשקט ל"יום שאחרי אסד" (מבלי לדעת איך היום הזה ייראה), מאותגרת הניטרליות הישראלית בכל הקשור למלחמת האזרחים והעדות בסוריה מזווית מעניינת: ראשי ובכירי העדה הדרוזית הדומיננטית בישראל פנו בשבועות האחרונים לשלטונות הישראלים בבקשה להושיט עזרה למאות אלפי הדרוזים בסוריה, המודאגים מהתקדמותם העקבית של המורדים האסלאמיסטים לעבר "הר הדרוזים", מקום ריכוזם העיקרי במדינה.
המגעים הללו התקיימו בשקט, עד שנחשפו בשבוע שעבר [12 ביוני] ב"הארץ". הדרוזים הם קבוצה אתנית דתית, מאוחדת ומגובשת, המפוזרים בין סוריה, לבנון וצפון ישראל. באשר יהיו, מאופיינים הדרוזים בנאמנות לשלטון המרכזי. למרות פיזורם בין המדינות, הדרוזים נחשבים לעדה מגובשת במיוחד, מקיימים קשרי תרבות ומשפחה הדוקים ביניהם, גם כשגבולות ואפילו מלחמות מפרידות בין ריכוזיהם השונים במזרח התיכון. הם נוהגים להתיישב ולהקים את כפריהם במקומות הרריים וגבוהים על מנת לשפר את יכולת ההגנה העצמית. בלבנון הם מרוכזים ב"הר הדרוזים", כך גם בסוריה. בישראל נמצאים מרבית הכפרים הדרוזים בגליל.