בפברואר 1997 הקימו ארבע תושבות הצפון, כולן אמהות לחיילים ששירתו באותה עת בלבנון, תנועת מחאה בשם "ארבע אמהות". התנועה קמה בעקבות אסון המסוקים, שבו נהרגו 73 חיילים בהתנגשות בין שני מסוקים שהיו בדרכם לרצועת הביטחון מצפון לגבול. ההלם מהתאונה הציף כעס גדול על כך שממשלת ישראל לא קיימה את הבטחתה לסגת מלבנון, והביא להקמת אחת מתנועות המחאה המשמעותיות שהיו במדינה.
הנשים שהקימו את התנועה לא היו קצינות בכירות בצבא. הן לא היו לוחמות, לא היתה להן שום התמחות בנושאי צבא וביטחון. הקשר המשמעותי שלהן לצה"ל היה היותן אמהות לחיילים בשירות חובה. הן הבינו שהדאגה לגורלם של בניהן היא כוח מספיק גדול ולגיטימי כדי להניע תנועת מחאה גדולה.