אחת התוצאות היותר חיוביות של מלחמת לבנון השנייה, שניטשה בין ישראל לחיזבאללה לפני כשבע שנים [2006], היא השקט שהשתרר אחריה. לא מדובר רק בשקט צבאי, שהרי חיזבאללה לא ירה לעבר ישראל מאז אותו עימות ולו קטיושה אחת או קליע בודד מאקדח, ואפילו לא נפץ או קפצון. מדובר גם בשקט מילולי.
חסן נסראללה, המנהיג הבוטה של הארגון הלבנוני-שיעי, עשה לעצמו שם עולמי בנאומים המשתלחים, באיומים המפורטים ובמיני הגורלות המרים שהבטיח למדינה היהודית בקצב מסחרר. בישראל, לעומת זאת, התפתחה תת-תרבות של האזנה לנאומים המוזרים הללו, ששודרו תמיד בשידור חי במהדורות החדשות, עם תרגום סימולטני של הערביסטים הפופולאריים אהוד יערי (ערוץ 2), צביקה יחזקאלי (ערוץ 10) ועודד גרנות (ערוץ 1).