בתחילת השבוע [27 באוגוסט] כתבתי באל-מוניטור שעל ישראל להיות חלק מהקואליציה נגד אסד. טענתי שיש לה זכות להיות חברה בקבוצת המדינות שיוצאות להעניש מנהיג מטורף הטובח באזרחיו בנשק כימי, ושהטלת וטו על ישראל כמוה כהכנסתה לבידוד בינלאומי. משטף התגובות שהגיעו אלי באופן ישיר או שפורסמו בדף הפייסבוק של אל-מוניטור, גיליתי שמעט מאוד קוראים הסכימו איתי. רוב המגיבים, אם לומר בעדינות, חשבו שירדתי מהפסים.
"זהו טור שגורם לי לפקפק בריאליזם שלך", כתב קורא אחד, ואחרת הוסיפה, שישראל אינה צריכה לסכן את חייליה ואת אזרחיה רק כדי להיראות אנושית בעיניי העולם. קורא שהזדהה כמוסלמי התלונן על המוסר הכפול לטענתו במאמרי, ובתפיסת העולם של כלל הישראלים. הוא תמה איך הפכנו פתאום לרגישים ולהומניים בזמן שאנחנו כובשים את העם הפלסטיני.